במרחב הציבורי של מדינת ישראל, יצירות הנצחה תופסות מקום מרכזי. הן מופיעות בצורת פסלים, מצבות ואלמנטים אמנותיים המוקדשים לאירועים היסטוריים, אישים מרכזיים ונפגעי מערכות לחימה. במקומות רבים הפכו לאתרי ביקור קבועים ולמוקדים של טקסים לאומיים וחינוכיים.
למרכיבי ההנצחה במדינה תפקיד חשוב בעיצוב הזיכרון הציבורי. הם יוצרים מרחב להבעת כבוד ומחשבה, ומהווים גשר בין הדורות. ביקור באתרים אלו פותח פתח ללמידה חווייתית ולהעברת סיפור חי דרך חומרים, עיצוב, וטקסים.
ישנם אתרים מוכרים במיוחד, כמו האתר לזכר קורבנות השואה בירושלים או אתר ההנצחה ללוחמי חטיבת הנגב בבאר שבע. לצד אלו קיימים מאות אתרים ברחבי הארץ שמספרים פרקים שונים בתולדות העם והמקום. כל אתר מספר סיפור אחר – אישי, קבוצתי או לאומי – ומשמש פלטפורמה להמשכיות ערכית.
תהליך ההקמה של אנדרטאות בישראל מתחיל במחקר ובגיבוש הקונספט – מה רוצים לזכור, ואיך נכון לספר את הסיפור. בהמשך מגיעים שלבי העיצוב, שכוללים בחירה של חומרים, צורה, שפה חזותית ומיקום. בשלב הסופי, לאחר גיבוש התכנון, מבוצעת ההקמה בפועל תוך התאמה לנוף הקיים.
אבן טבעית: נפוצה בזכות עמידותה, משתלבת בסביבה המקומית ומעניקה תחושת יציבות.
מתכת: יוצרת קווים מודרניים וחזקים, בייחוד בברונזה או אלומיניום.
זכוכית: מאפשרת משחקים של אור וצל, קלילות ושקיפות שמעוררת מחשבה.
הנוכחות הפיזית של אתרי הנצחה יוצרת חיבורים בין אנשים, בין עבר לעתיד, ובין תרבות לערכים. הם ממלאים תפקיד חינוכי מובהק, מעוררים שיח ציבורי ומחזקים תחושת שייכות וזהות בקרב צעירים ומבוגרים כאחד.
בסטודיו של אנדרטאות טל חזן, אנו שמים דגש על שילוב בין מסורת, חדשנות ורגישות. בהובלת טל חזן, ובשיתוף פעולה עם אדריכל הנוף דודי שקולניק והפסל דימה סקיבה, אנחנו מתכננים ומקימים יצירות שמתחברות לנוף, לקהילה ולערכים שהיא רוצה לשמר. כל פרויקט מלווה בתהליך אישי ומקצועי שמטרתו להפוך זיכרון למקום חי ונושם – לא רק אבן, אלא גם משמעות.